אתמול ישבתי עם מישהו לפגישה.
כחלק מהשיחה נתתי לו חידת שחמט:
איך אפשר להישאר רק עם כלי אחד על הלוח,
כשהתנאי היחיד הוא שכל תזוזה חייבת להיות אכילה?
(הכלים: פרש, רץ ושני צריחים)
הוא הציב את הכלים כמו שצריך…
והתחיל לחשוב.
ולחשוב.
ולחשוב.
אבל לא להזיז.
אחרי כמה דקות אמרתי לו:
"תשנה סגנון.
תפסיק לחשוב על הפתרון המושלם מראש.
פשוט תזיז את הכלים.
אם תיתקע – תחזור להתחלה.
אבל תזוז."
בהתחלה זה נראה לו לא נוח.
כי סגנון כזה מחייב להיכשל שוב ושוב.
אבל הוא זרם.
שלוש ניסיונות – כל אחד הגיע למבוי סתום.
ואז הוא אמר: "זה לא מצליח".
אמרתי לו:
"שלוש זה לא מספיק.
תעשה עשר ניסיונות."
והוא עשה אחד נוסף – והצליח.
אז מה איתכם?
🧠 אתם מאלה שצריכים לתכנן הכל מראש כדי לא להיכשל?
🌀 או שאתם קופצים פנימה, מנסים, טועים, שוב מנסים – עד שזה נפתח?
👇
נסו את החידה בעצמכם
ואם אתם רוצים – תכתבו לי במייל איך אתם ניגשים לבעיות בחיים.